לצד האושר הרב וההתרגשות אמהות עלולה להיות כרוכה בלא מעט סטרס. הריון,לידה והתקופה שאחריה כוללים אתגרים נפשיים ופיזיולוגיים וכרוכים בשינויים משמעותיים מאוד בחיי האם. כתוצאה מכך אצל לא מעט נשים תחושת האושר המלווה את הלידה והתקופה שאחריה מעורבת ברגשות עצב, חרדה רבה וקושי להסתגל למצב החדש.
כיצד ניתן להבחין בין "בייבי בלוז" לדכאון אחרי לידה?
בייבי בלוז הינה תופעה נורמלית ונפוצה מאוד (70%-80% מהנשים אחר לידה יחוו אותה). היא מיוחסת לשינויים ההורמונליים המתרחשים אחרי הלידה וגם לחווית לידה קשה, מחסור בשינה ולעצם העובדה שכל שגרת החיים שהאישה הייתה רגילה אליה עוברת שינוי פתאומי ודרמטי. הסימפטומים של בייבי בלוז כוללים:
- בכי ללא סיבה הגיונית
- חוסר סבלנות
- עצבנות
- חוסר מנוחה
- חרדה
- עייפות
- נדודי שינה
- עצבות
- קשיי ריכוז
- פגיעה בזכרון לטווח קצר
- שינויים במצב הרוח
- חוסר תאבון
- איבוד עניין בפעילויות שגרתיות
תופעת ה"בייבי בלוז" מתחילה בימים הראשונים שלאחר לידה, שאחריהם יש עלייה בעוצמת הסימפטומים, ולאחר מכן היא דועכת. התופעה אמורה לחלוף תוך שבועיים מיום הלידה.
תמרורי אזהרה: אם התופעה נמשכת מעבר לשבועיים והסימפטומים מופיעים כל יום למשך כל היום כמעט ופוגעים בתפקודה של האם, חשוב ביותר לפנות לעזרה מקצועית על מנת לאבחן האם מדובר בדכאון אחרי לידה ולקבל טיפול.
פניה לעזרה, אינה דבר קל. ישנן אמהות המתארות תחושות בושה ואשמה על כך שאינן מצליחות לשמוח מהאמהות החדשה מה שמונע מהן לפנות לגורמים מקצועיים. עם זאת חשוב לזכור שדכאון אחר לידה הוא תופעה מאוד שכיחה. במחקר שנערך בארץ ב 2003 נמצא כי 14.1% מהיולדות בישראל סובלות מסימני דיכאון בהיריון ו-9.1% מסימני דיכאון לאחר הלידה.
לאבחון בזמן וטיפול בדכאון אחר לידה ישנה חשיבות עצומה:
מחקרים מראים שלדכאון אחרי לידה שאינו מטופל יש השפעות ארוכות טווח הן על האם והן על התינוק. לאם בדכאון קשה למלא את תפקידה ההורי ואכן נמצא שתינוקות של אמהות שסובלות מדכאון אחרי לידה פחות עולים במשקל. כמו כן הדכאון פוגע בהווצרות הקשר בין האם לילד ומגדיל את הסיכוי להפרעות חברתיות, התנהגותיות ורגשיות אצל הילד בטווח הארוך היות ובתקופה שאחר הלידה התינוק בונה למעשה את התשתיות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות החיוניות ביותר להמשך חייו.
טיפול בדכאון אחרי לידה ומניעתו:
למי פונים?
אם האם מזהה חשד לדכאון לאחר לידה עליה לפנות לרופא משפחה או לרופא נשים לצורך קבלת הפנייה מתאימה. אפשרות נוספת היא לפנות לאחות טיפת חלב.
כמו כן ניתן לפנות לעמותות התנדבותיות אשר הוקמו כדי לתת תמיכה לנשים עם דיכאון לאחר לידה. להלן מספר דוגמאות:
אם לאם בקהילה -
http://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/shdemot/dept-for-community/emlem/pages/default.aspx
אמאל‘ה אמאל‘ה -
http://www.leida.co.il/page.asp?id=55015
ארגון ניצ“ה -
02-5002824 ,02-5002159
הורותא -
http://www.horuta.co.il/article02.html
איך מטפלים לפני הטיפול התרופתי?
רמות סטרס גבוהות בשגרת החיים שאישה מנהלת ומיעוט תמיכה מהסביבה מגדילים את הסיכון לחוות דכאון אחרי לידה. נמצא, ששיטות להפחתת סטרס מונעות את התפתחותם של תהליכי דלקת, הנגרמים ע"י דחק בגוף ומקטינים את הסיכון לדכאון. השיטות שעוזרות הן:
- החזקת התינוק במגע עור לעור: מגע של עור לעור מעודד את הפרשת אוקסיטוצין, הגורם לתחושה של רוגע והפחתת סטרס.
- תמיכה חברתית ומקצועית- מחסור בתמיכה הינו אחד מגורמי הסיכון העיקריים לדכאון אחרי לידה. גם השתתפות בקבוצות מפגש ותמיכה לאמהות לאחר לידה מאוד עוזרת.
- פעילות גופנית
- טכניקות הרגעות ומסאז'ים
- דיקור
- פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי): מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לזהות את מכלול הגורמים הנפשיים והסביבתיים שתרמו להתפתחות הדיכאון, ולסייע בהתמודדות איתם.
במקרים של דכאון בינוני או קשה ובכל מצב בו הרופא מתרשם שהיולדת זקוקה לו יינתן ליולדת טיפול בתרופות נוגדות דכאון. קבוצת התרופות הנפוצה ביותר לטיפול בדכאון אחר לידה היא קבוצת ה SSRIs. חשוב לדעת שהשיפור במצב הרוח הוא הדרגתי ואינו מיידי ולוקח מספר שבועות. השילוב של תרופות מסוג SSRI עם טיפול פסיכולוגי בדיכאון לאחר לידה נמצא כטיפול יעיל ביותר ולכן חשוב מאוד להמשיך בטיפול הפסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי.
הקשר בין דכאון אחרי לידה והנקה
בעשורים האחרונים נערכו הרבה מחקרים שבדקו את הקשר בין דכאון אחרי לידה והנקה. על חלק מהמחקרים נמתחה ביקורת בנוגע לגודל המדגם וקיומן של הטיות.
ב 2014 נערך בבריטניה מחקר שכלל 14,000 לידות ומטרתו הייתה להבין האם ההנקה משפיעה על המצב הנפשי של האם. במסגרת המחקר האמהות התבקשו לענות על שאלון שפותח לזיהוי דכאון אחרי לידה (EPDS) בשבוע 18 ו 32 בהריון ו 8 שבועות, ו- 8, 13 , 33 חודשים לאחר הלידה.
כמו כן האמהות נשאלו בעודן בהריון האם הן מתכננות להניק, ולאחר הלידה הן נשאלו מספר פעמים במהלך תקופת המעקב האם הן מניקות ומתי הילד נחשף לבקבוקים ומזון מוצק.
לאחר איסוף המידע נעשו ניתוחים סטטיסטיים שניטרלו הטיות אפשריות (כגון השפעת אופן הלידה, הרחקת תינוקות מהאמהות אחרי הלידה, רקע של מחלות נפש וכו).
במחקר נמצא שהקשר בין הנקה לבין דכאון אחרי לידה הושפע מהמצב הנפשי של האם במהלך ההריון ומהכוונה של האם להניק עוד במהלך ההריון. עבור רוב האמהות שלא הראו סימפטומים של דכאון במהלך ההריון ושתכננו להניק במהלך ההריון, ההנקה הורידה את הסיכון לדכאון אחרי לידה.
אצל אמהות שלא חוו דכאון במהלך ההריון ותכננו להניק, אך לא הצליחו להניק את התינוקות שלהם הסיכון לדכאון אחרי לידה עלה.
נוסף לכך נצפה שהשבועות הראשוניים של ההנקה הם קריטיים. הסיכון של דכאון אחרי לידה היה נמוך משמעותית באמהות שהניקו בשמונה השבועות לאחר הלידה.
באמהות שחוו סימנים של דכאון במהלך ההריון, הנקה בארבעת השבועות שלאחר הלידה היוותה גורם מגן מפני דכאון אחרי לידה.
מסקנות המחקר:
תמיכה מקצועית בהנקה בתקופה שלאחר הלידה בעלת השפעה מטיבה על הבריאות הנפשית של האם הטרייה.
אם שתכננה להניק במהלך ההריון ושלא הצליחה להניק, הסיכון שלה לדכאון לאחר לידה עולה ולכן מתן עזרה מקצועית לאמהות שרצו להניק ונתקלו בקשיים יכולה לסייע להקטין את סיכון לדכאון.
מסקנות המחקר מחזקות ממצאים של מחקרים ישנים יותר, המצביעים על כך שעצם ההנקה בזכות הורמונים המעורבים בה משרה מצב רוח טוב, רוגע ומקטינה את תגובת האם לגורמי סטרס. בזכות ההורדה ברמת הסטרס, התהליכים הדלקתיים בגוף שמופעלים במצבי דחק נמנעים והסיכון לדכאון יורד.
חשוב לדעת כי ישנן נשים שחוות דכאון בתקופת הגמילה ולכן יש להתייחס לתקופה זו ברצינות וזהירות (לדאוג למעגל תמיכה, ליישם כלים להפחתת סטרס ושאר השיטות למניעה וטיפול בדכאון שהוזכרו לעיל).
אם אמא חווה דכאון אחרי לידה אחרי הריון אחד, הסיכון שהיא תחווה דכאון אחרי הלידה הבאה עולה ב50-62%. על כן חשוב שאמא, שחוותה דכאון אחר לידה ראשונה, תהיה ערנית ומודעת בהרינות הבאים.
ביבליאוגרפיה:
Riordan, J and Wambach K. (2014) Breastfeeding and Human Lactation. (5th Ed) Jones & Bartlett
The Academy of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol No. 18. Use of antidepressants in nursing mothers. Breastfeed Med. 2008;3:44–52
Gjerdingen DK, Yawn BP. Postpartum depression screening: importance, methods, barriers, and recommendations for practice. J Am Board Fam Med.2007;20(3):280–8
Kahn RS, Zuckerman B, Bauchner H, Homer CJ, Wise PH. Women’s health after pregnancy and child outcomes at age 3 years: a prospective cohort study. Am J Public Health. 2002;92(8):1312–1318
גלסר, ש. (2012. (דיכאון לאחר הלידה: איתור מוקדם בשירותי בריאות ראשוניים בישראל. ]גרסה אלקטרונית]. נדלה ביום שני 30 מרץ 2015, מאתר פסיכולוגיה עברית
המדריך לאיתור, אבחון וטיפול בדכאון לאחר לידה של המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית והמרכז לבריאות הנפש של האישה, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב.
Borra C, Lacovou et al. New Evidence on Breastfeeding and Postpartum Depression: The Importance of Understanding Women’s Intentions. Maternal and Child Health Journal April 2015, Volume 19, Issue 4, pp 897-907