שלב המעבר למזונות מוצקים הינו שלב התפתחותי מאוד מרגש שמעורר הרבה שאלות.
ב2018 משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות בנוגע למעבר למזונות מוצקים. אז מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?
מתי?
ע"פ ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות לאחר גיל 6 חודשים חלב אם או פורמולת מזון לתינוקות אינם מהווים מקור מספק לתזונה בלעדית. סביב גיל חצי שנה רוב התינוקות מוכנים מבחינה פיזית לצריכת מזון מוצק (סביב גיל חצי שנה רוב תינוקות מתחילים לשבת,בוקעות שיניים ראשונות, הם מסוגלים לסנכרן קשר עין-יד- פה, הרפלקסים שלהוצאת הלשון ורפלקס ההקאה מופחתים, תינוקות סביב גיל חצי שנה מגלים עניין במזון שהמבוגרים אוכלים).
בין גיל 4 חודשים ל- 6 חודשים ניתן לחשוף את התינוק למזון מוצק (משלים), אך רק לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות (ראו להלן) ובכמויות מזעריות
מגיל 6 חודשים כמויות המזון תגדלנה בהדרגה, עד להגעה לכמות המתאימה לארוחה.
מזונות ראשונים המתאימים לטעימות מזון:
מזונות המתאימים להתחלה הם פירות או ירקות טריים או מאודים, דייסות, קטניות שאינן קשות לעיכול (אפונה ירוקה עדינה ועדשים כתומות) ובשר עוף והודו אדום או דג. לגבי הדייסות: יש בשוק מגוון של דייסות לתינוקות המעושרות בברזל והדורשות להוסיף מים בלבד. עם זאת ניתן בקלות להכין דייסה בבית: מוסיפים לחצי כוס מים כף או שתיים של שיבולת שועל, סולת או פולנטה ומבשלים עד לריכוך. לאחר מכן ניתן לטחון את הדייסה עם בננה מעוכה או פירות מאודים כגון תפוח ואגס או להוסיף במהלך הבישול תמר מקולף ולבשל ואז לטחון הכל יחד. ניתן להוסיף גם מעט קינמון או סילאן. אם הילד כבר נחשף לטחינה וממרח שקדיה ואינו אלרגי ניתן להוסיף לדייסה או לפירות מרוסקים מעט ממרח שקדיה או טחינה היות ויש להם ערך תזונתי גבוה.
מזונות הידועים כיותר אלרגניים מאחרים: מוצרי חלב פרה, טחינה, פירות טרופיים, תותים, ביצים, בוטנים, אגוזים, סויה, דגנים, דגים, ירקות סולניים (חצילים, עגבניות). כדאי לחשוף לכל מאכל לפחות פעמיים כי אלרגיה למזון לא תמיד מתבטאת בחשיפה הראשונה.השימוש במאכלים יחידים מקל על מציאת הסיבה לתגובה של אי סבילות למזון, אם תתרחש. בנוסף, קיימת חשיבות להפרדה בין המאכלים על מנת להרגיל את התינוק לטעמים ומרקמים שונים.
בתקופת המעבר למזונות מוצקים, חשוב שהתינוק ימשיך לקבל כמות מספקת של חלב אם או תמ"ל ובמקביל ייחשף הדרגתית לכמויות קטנות של מזונות. לאחר גיל חצי שנה כמויות המזון אמורות ללכת ולגדול בהדרגה כשבעצם לאט לאט הנקה אחת או בקבוק פורמולה אחד בבוקר מוחלפים בארוחת בוקר (שהיא יכולה להיות פירות עם שקדיה או דייסה עם פירות) והנקה או בקבוק בצהריים מוחלפים בהדרגה בארוחת צהריים (שהיא מרק עם מגוון ירקות ועוף או הודו אדום או דג ודגן או קטניה). אין התייחסות במסמך של משרד הבריאות לכמות שיכולה להיחשב לארוחה. חשוב מאוד לשים לב לסימנים שהילד מראה: האם הוא רגוע ושבע? יש המתייחסים לכמות של 150 מ"ל כאל כמות שיכולה להחליף ארוחה, אך כאמור אין מידע רשמי בנושא.
לאילו מזונות אסור לחשוף בהתחלה? יש לחכות עם חשיפה לחלב פרה ניגר ודבש עד גיל שנה. מותר לחשוף למוצרי חלב מגיל חצי שנה (למעט חלב ניגר), אך יש לבחור במוצרים לא ממותקים ולוודא שהם לא מהווים את המרכיב העיקרי בארוחה. שימו לב שהספר "טעמים ראשונים" כתוב ע"פ ההמלצות הישנות של משרד הבריאות. כלומר, הספר בהחלט מומלץ כמאגר מצוין ושימושי של מתכונים, אך ההמלצות המופיעות שם מבחינת איזה מאכל לתת באיזה גיל אינן מעודכנות.
יש לתת מזון טבעי, מסורתי, ביתי ולהימנע ככל הניתן מהגשת מזון מעובד, מתועש וארוז.
איך? יש להגיש את המזון בצלחת/קערית, באופן נפרד על מנת להתרגל לטעמים המגוונים. בימים הראשונים אפשר להגיש מזון במרקם מחיתי/דייסתי ותוך מספר ימים להתקדם למרקם גס. בזמן האכלה יש לתת לתינוק כפית ביד/ אוכל אצבעות ולאפשר לו להתנסות באכילה עצמאית, להתלכלך ולחוש את המזון.
מתי מתחילים לתת מים? ע"פ ההנחיות של משרד הבריאות מים יש לתת מגיל חצי שנה היות מלפני גיל חצי שנה החשיפה למוצקים הינה בכמות מזערית בלבד והחלב אם או התמ"ל מהווים את מקור המים של התינוק וכמות המים שבהם מספיקה. עם העלייה בכמות המוצקים לאחר גיל חצי שנה חשוב לתת מים ועדיף למלא מים לא בבקבוק שהתינוק רגיל לשתות ממנו חלב אם או תמ"ל, אלא בבקבוק מעבר עם פיה רכה וידיות.
ומה לגבי היציאות? עם המעבר למזונות מוצקים מתרחש שינוי ביציאות מבחינת המרקם, הריח והצבע. ישנם ילדים שמעבר למוצקים מלווה אצלם בעצירות. אם זה אכן קורה יש לשים לב שילד שותה מים (בהנחה שכמות המזון המוצק כבר משמעותית) ואפשר להקל ע"י עיסויים של הבטן עם כל החלפת חיתול. ישנם תרופות סבתא שעשויות להקל: אפשר לתת לילד מעט עגבנייה מגורדת על פומפיה דקה עם שמן זית או להשרות שזיפים מיובשים שטופים במים ולתת לילד מעט מהנוזל.
חשוב לזכור שהאכילה היא דבר חברתי ולכן כדאי מאוד כבר מההתחלה להושיב את הילד יחד עם כולם בשולחן המשפחתי בזמן הארוחות וגם בזמן שמציעים לילד מזון כלשהוא כדאי לאכול יחד איתו. הילדים מחקים כל מה שאנחנו עושים ואכילה משותפת תעודד את הילד לשתף פעולה.
קישור למסמך המלא של משרד הבריאות:
https://www.health.gov.il/subjects/foodandnutrition/nutrition/documents/complementary_feeding.pdf